איך תמיד בשגרה אני חושב לעצמי הלוואי שהעולם היה עוצר עכשיו לאיזה שבוע. הייתי מבלה יותר זמן עם הילדים, עושה איזה בינג’ של סדרה טובה, לומד קצת , מתרגל כל מיני דברים שאין לי באמת כוח לעשות ביומיום, יוצא לרוץ, מבשל ארוחות מושקעות אבל מעל הכל סתם מצלם מה שבא לי. זה אולי ישמע מוזר אבל אני לא כזה אוהב לצלם מחוץ לזמן של העבודה, החיפוש והדריכות אחרי הדבר המעניין שיקרה הורס לי את ההתבוננות וההנאה מהדברים הקטנים.
בזמן האחרון מצאתי את עצמי מתעסק יותר בצבע וממש רציתי לשלב ממנו גם בעבודה קצת, ליצור איזשהו משהו עם חתימה שלי. יש משהו כיף בעבודה היומיומית שכמעט תמיד יודעים מה מצטלם. ועכשיו המצלמה על השולחן ואני מנסה לחשוב על כל מיני דברים שאפשר ליצור, אבל מאיפה מתחילים… אז נברתי, חפרתי, הכתמתי איזה 5-6 חולצות, כתבתי פתקים עם רעיונות, הסתובבתי כמו סהרורי בגינות בחיפושים אחרי עלים, ענפים וכו’ עד שמצאתי מה שרציתי.
אז אחרי שעות של קרצוף צבע מהידיים ובמיוחד מתחת לציפורניים הגעתי לסדרת צילומים שמשלבת את כל מה שאני אוהב בזמן האחרון.
מקווה שתאהבו.